אנשים רבים שואלים: אם הקב״ה הוא כל יכול ושולט בכל, האם באמת יש לנו בחירה חופשית?

זוהי שאלה שמעסיקה רבות תיאולוגים ופילוסופים, והיהדות והנצרות חלוקים בה.

מה אומר על כך התנ״ך?

הרעיון של חופש בחירה הוא אחד היסודות המרכזיים ביותר בהשקפה היהודית.

הרמב״ם אומר :"האדם בעל יכולת מוחלטת, כלומר שיש בטבעו ובבחירתו וחפצו לעשות כל מה שביד האדם לעשות" (מורה נבוכים, מהדורת קאפח, פרק י"ז, חלק ג', עמ' שי"א).

לפי השקפה זו, לאדם ניתן יצר הטוב ויצר הרע, והוא יכול לשלוט ביצרים אלה באמצעות משמעת עצמית. עפ"י רש״י יש לנו היכולת להכניע את יצר הרע. ומאחר שהקב״ה מצווה עלינו להיות צדיקים וקדושים, על בני האדם מוטלת האחריות ׳להרוויח׳ את ישועתם.

ההשקפה היהודית בנוגע לבחירה חופשית נובעת מחוסר הבנה של דברי הקב״ה. כאשר כתוב בספר

ספר בראשית פרק ו׳ פס׳ ה׳

וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם.״, היהדות מפרשת את המילה יצר כ׳נטייה

הרב משה חיים לוצאטו תיאר את השקפת היהדות כך: האדם הוא יצור אשר נברא לשם קרבה לקב״ה. הוא נמצא בין שלמות לחוסר, ובידו הכוח להגיע אל השלמות ו'לזכות' בה.

על האדם ׳לזכות' בשלמות, עם זאת, יש לו בחירה חופשית. לוצאטו גם אומר, שנטיית בן האדם היא למעשה תוצאה של האיזון הקיים בו בין הטוב (יצר הטוב) לבין הרע (יצר הרע). יש בידו את החופש והיכולת לבחור באחד מהם ביודעין ומרצון.

כפי שניתן לראות, השקפתו של לוצאטו מעריכה את כוחו של האדם יתר על המידה, בעוד שלמעשה הוא חלש בפני הקב״ה. התנ״ך מעיד על כך שכל יצר מחשבות לבו של האדם הוא רע מאז חטא אדם וחווה בגן העדן. כאשר הקב״ה מבטיח שלעולם לא יטיל בשנית מבול על הארץ, אין הדבר מעיד על שיפור באמות המוסר של בני האדם, ומן הסתם אמות המוסר של הקב״ה לא השתנו מעולם.

״ וַיָּרַח יְהוָה, אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי.״ - בראשית פרק ו׳ פס׳ כא׳

אם אנו יוצאים מנקודת הנחה, שהאדם הידרדר לשחיטות בעקבות החטא, הרי ששכלו, ליבו, מחשבותיו, תשוקותיו ויצריו מושחתים גם הם בגלל החטא.

אדם שמשקר, גונב או נואף הוא אדם שיצריו משועבדים לחטא. הוא אינו יכול לבחור בצדקה ולציית לתורה. במקום זאת הוא נוטה להמרות את דברי התורה. וכאן נדרשת העמקה בסוגיית הבחירה החופשית: ברגע שאנו סבורים כי הבחירה משועבדת לחטא, הרי שאדם חוטא אינו יכול לבחור בקב״ה מרצונו החופשי, ושכל חטאיו גם הם אינם נובעים מרצונו החופשי.

כאשר יוסף מדבר על התוכנית הזדונית של אחיו למכור אותו כעבד, הוא אומר:

בראשית פרק נ׳ פס׳ כ׳

בשני המקרים הללו הקב״ה הוא זה שגורם למעשים מרושעים, במטרה להגשים את רצונו. בדומה לכך, בני האדם אינם יכולים להיות צדיקים, אלא אם הקב״ה "מחדש" אותם, גואל אותם, על ידי שינוי נטיית ליבם ויצרם.

בספר תהילים נכתב על המשיח: ״ עַמְּךָ נְדָבֹת,  בְּיוֹם חֵילֶךָ:

בְּהַדְרֵי-קֹדֶשׁ, מֵרֶחֶם מִשְׁחָר;  לְךָ, טַל יַלְדֻתֶיךָ.״ - תהילים מזמור קיח פס׳ ג׳

משיח ישראל, בהיותו הקב״ה בעצמו, יגרום לליבם של בני האדם לשרת אותו, אך אדם לא יכול לשנות בעצמו את ליבו כך שישרת את הקב"ה. כך גם אומרת רוח הקודש ב:

ספר ירמיהו פרק יז׳ פס׳ ט׳

אין האדם יכול לשנות מרצונו את ליבו, אלא אם כן הקב״ה גואל אותו.

משום כך אומר דוד המלך בתהילים מזמור קמג׳ פס׳ ב׳: ״אַל-תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט,  אֶת-עַבְדֶּךָ:״ ונוסף על כך הוא גם אומר בתהילים מזמור נא׳ פס׳ ט: ״תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר;  תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין.״

חטא הגאווה גורם לאנשים להאמין שהם יכולים לאמן את רצונם לציית למצוות הקדושות של הקב״ה, בעוד שלמעשה הם מושחתים לחלוטין ונוטים לרשע. אלו המחזיקים בעקשנות בטענות היהדות כי אין עדיין משיח בעצם אומרים בגאוותם: ״אין לי צורך שהקב״ה ישנה את ליבי, אני יכול לעשות זאת בעצמי״.

ירמיהו קונן על העובדה, שאין ביכולתו של האדם לשנות את ליבו: ״הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ, וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו; גַּם-אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב, לִמֻּדֵי הָרֵעַ.״ - ירמיהו פרק יג׳ פס׳ כג׳

על מנת להיוושע, עליך לקונן על עצמך ועל טבעך החוטא, ולהישען כליל על המשיח, אותו שלח קדוש ישראל הקב״ה, והוא ישוע המשיח מנצרת, אשר ביכולתו לברוא בתוכנו לב חדש:

״וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר.״ יחזקאל פרק לו׳ פס׳ כו׳