פורים, הוא חג אהוב במיוחד, ומהות סיפורו הוא השגחה מדהימה וישועה עבור העם היהודי. תוכלו לקרוא על החג במגילת אסתר כפי שרבים עושים בחג הפורים. בעוד ששם הקב״ה אינו מוזכר כלל במגילת אסתר, השגחתו נראית בבירור. במגילה אנחנו לומדים כיצד הקב״ה הכין כלה יהודייה עבור מלך פרס, אחשוורוש, כדי שהוא יוכל להתערב לאחר מכן כאשר שר המלך, המן האגגי, אויב היהודים, חיפש לנקום ביהודים. קוראים לחג זה פורים בגלל הפור שקבע את המועד בו המן תכנן לטבוח יהודים.

אומץ הלב של אסתר היה מתת שמיים שמרדכי בן דודה הנבון עודד אותה להשתמש בו. אירועים כגון קריעת ים סוף מעידים על ההתערבות המופלאה של הקב״ה בהיסטוריה. אך מהות הסיפור של אסתר מראה לנו כיצד הקב״ה פועל בהשגחה - רצון הקב״ה מתקיים בתזמון אותו ייעד הקב״ה.

השגחה וגאולה מדהימות אלה נשארו רלוונטיות עבור העם היהודי במשך מאות, ובימינו יותר מתמיד. תזמון ההתערבות המושלם של הקב״ה סביב אירועי המלכה אסתר מעורר בנו שמחה והערכה טהורה, בעודנו חושבים על הסיבות לכך שהקב״ה גרם לאירועי פורים.

איזה סוג שמחה?

במגילת אסתר, חג הפורים מתקשר לסעודה חגיגית, משלוחי מנות ומעשים טובים (עשיית מצוות). למרות זאת, התפתחה מסורת בה משתמשים בחג זה כתירוץ לשיכרון ולחגיגות פראיות - סוג של שמחה שונה לגמרי. ישנם יהודים ההולכים אחר דברי התלמוד:

"מחלפי סעודתייהו להדדי אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (תלמוד בבלי, מגילה ז ע"ב).

לימוד זה סותר את כתבי הקודש, אשר אוסרים להשתכר (משלי כ"ג פס׳ ל"א-ל"ה):

משלי כ"ג פס׳ ל"א-ל"ה

ניתן להבין מהפסוקים במשלי על התוצאות של שתיית אלכוהול מופרזת ושהן אינן טובות. כיצד ייתכן שליבו של זה אשר ״יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת״ גם יחשוב בצורה צלולה, כפי שייעד הקב״ה? הרי הקב״ה לא ייעד אותנו לגשת אל דבריו בגישה הפכפכה, ובוודאי שלא בגישה אי-רציונלית ובשיכרות. בישעיהו א׳ פס׳ י"ח, הקב״ה אומר לישראל: ״לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה; אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.״ דבר זה הוא אמת גם היום.

אנשים אוהבים להתחפש בפורים וקיימות מספר סיבות למנהג זה. אך האם המנהג הזה גם יכול להרחיק לכת? זה בהחלט מרחיק לכת כאשר המנהג הזה מאפשר לאנשים להתחפש לבני המין השני. הרב משה איסרליש (כתב חיבור ׳המפה׳) שחי במאה ה-16 כתב: ״"ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא" (שולחן ערוך, אורח חיים, תרצו, ח).

אך זו הפרה ישירה של מצוות הקב״ה, מעשה שכתבי הקודש אוסרים בפירוש. בספר דברים כ"ב פס׳ ה׳ כתוב:

דברים כ"ב פס׳ ה׳

נוכל בוודאי לראות כיצד שתי הפרות אלו (שיכרון והתחפשות לבן המין השני), שרבנים מסוימים מעודדים, משנות לחלוטין את משמעות החג. כיצד נוכל להבין מה המשמעות האמיתית של חג הפורים?

משמעות עמוקה יותר לחג הפורים

קיימת משמעות עמוקה יותר מאחורי אירועי חג הפורים וחשוב שלא נפספס אותה. אחרי שאדם וחוה חטאו, הקב״ה מיד הבטיח לאדם וחוה: ״וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב״. פירוש הדבר שהמשיח ישמיד את השטן (בראשית פרק ג׳ פס׳ ט"ו). לאחר מכן הקב״ה חשף את בריתו לאברהם אבינו (בראשית י"ז פס׳ ז׳) ובו ההבטחה שהמשיח יבוא משושלת בנו יצחק (בראשית כ"א פס׳ י"ב), בנו יעקב (בראשית ל"ז פס׳ ל"ז-ל"ט), בנו יוסף (בראשית מ"ט פס׳ י׳) ובן דוד (שמואל ב׳ פר׳ ז׳).

המשיח הוא נביא (דברים י"ח פס׳ י"ח), כהן גדול (תהילים מזמור ק"י פס׳ ד׳), מלך (תהילים מזמור ב׳ פס׳ ו׳), בן הקב״ה (תהילים מזמור ב׳ פס׳ י"ב), הקב״ה הגדול עצמו (ישעיהו ט׳ פס׳ ו׳), נולד לעלמה (ישעיהו ז׳ פס׳ י"ד), אשר מת עבור חטאי עמו (ישעיהו נ"ג), אשר דקרו את ידיו ורגליו (תהילים מזמור כ"ב פס׳ י"ז), אשר מנהיגי ישראל דחו אותו (תהילים מזמור קי"ח פס׳ כ"ב), נולד בבית לחם (מיכה ה׳ פס׳ א׳) 483 שנות ירח לאחר הציווי שנתן ארתחששתא במאה החמישית לפני הספירה לבנות מחדש את בית המקדש בירושלים (דניאל ט׳ פס׳ כ"ד-כ"ז), וקם לתחייה ביום השלישי (הושע ו׳ פס׳ ב׳) - כל הדברים הללו קשורים לחייו, מותו, וקומו לתחייה של המשיח ישוע.

כדי למנוע את התגשמות הדברים הללו, השטן ביקש להשמיד את שושלתו של המשיח. הוא ניסה שוב ושוב במהלך ההיסטוריה, בימי יציאת מצרים - פרעה ביקש להרוג את העברים, כאשר עתליה ניסתה למחוק מעל פני האדמה את שושלת דוד המלך, וגם בספר הברית החדשה כאשר המלך הורדוס שלח חיילים להרוג את כל התינוקות הזכרים בני שנתיים ומטה. בין כל המזימות הכושלות הללו, מזימת המן הייתה אחת התחבולת הערמומיות ביותר של השטן להשמיד את העם ממנו עתיד לצאת המשיח, ולברך את העולם כולו.

אך המשיח לא בא כדי לעודד חגיגות חסרות ריסון ומוסר, אלא כדי לייסד את החוק המוסרי שהוא נתן לאבותינו כאשר נתן לנו את עשרת הדברות במעמד הר סיני. דברות אלו מזכירים לנו תמיד את חובתנו מול הקב״ה, אבל גם את חוסר יכולתנו לשמור אותם, אם אנו בעלי לב ערל - דבר אשר רק הקב״ה יכול לשנות (דברים י׳ פס׳ ט"ז, דברים ל׳ פס׳ ו׳).

במקום להסתמך על הקב״ה, עמנו הסתמך בעקביות על תכסיסים ותחבולות, ולכן בגאוותם לא הצליחו לראות את רשעותם ואת הצורך שלהם לסמוך על המשיח אשר מכפר על חטאי עמו. לכן השליח פאולוס - שהוא עצמו יהודי - כתב באגרת אל הרומים פרק י׳ פס׳ 1-4:

אגרת אל הרומים פרק י׳ פס׳ 1-4

אם אתם חוגגים את חג הפורים השנה, במקום להתעסק בעיקר בתחפושת שלכם, חשבו יותר לעומק. חשבו במקום זה על הצורך שלכם להיות לבושים בצדקת המשיח, במקום ״בְּגָדִים צוֹאִים״ כמו חטאיכם, כפי שעשה יהושע הכהן הגדול (זכריה ג׳). אכן, אם אפילו הכהן הגדול היה צריך את צדקת המשיח, אותו קיבל כמתנת חסד מהקב״ה, קל וחומר שכל בני ישראל צריכים להבין שהם חוטאים ואת הצורך שלהם בצדקת המשיח גם כן.

מטרת השגחתו של הקב״ה על ישראל במהלך אירועי פורים לא הייתה רק שהיהודים יוכלו לשמור על אחדותם כעם, אף על פי שזה חלק מדהים בסיפור גאולתם, אלא גם כדי לשמור ולהגן על שושלתו של המשיח, כדי שהחוטאים יוכלו דרכו לרצות את הקב״ה.