אם אי פעם קראתם את התנ״ך, ודאי שמתם לב, שלצד מצוות ישירות, ישנם תיאורים היסטוריים, מזמורים שמימיים, ואפילו מדידות מדויקות אשר משתרעות על פני מילניום. כיצד עלינו לקרוא את התנ״ך כדי להבין את המשמעות מאחורי המילים ואת כוונות  הקב״ה? כיצד נוכל להבין את נבואתו של הושע (הושע פרק י"א פס׳ א׳): ״כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל, וָאֹהֲבֵהוּ; וּמִמִּצְרַיִם, קָרָאתִי לִבְנִי״.

בבואם לפרש את הכתבים העתיקים מציינים הרבנים ארבעה רבדים: פשט, דרש, רמז וסוד. ניתן לקרוא על גישות אלה באתר הידברות - לחצו כאן לקריאה.

בקצרה, הרובד הראשון הוא הפשט - המשמעות המילולית של הכתוב, בעוד שהרובד השני, רמז, מדגיש רמזים ואזכורים לפשט. הרובד השלישי הוא הדרש, אשר ניתן לגזור ממנו דרשות מוסריות ומצוות הלכתיות. הרובד הרביעי הוא סוד, רובד אזוטרי הקשור לקבלה.

מכאן, שהרבנים מכירים בעובדה, שהכתוב כולל בתוכו אמיתות עמוקות שלא ניתן לאחוז בהן ולהבין אותן באופן מיידי. גם אוריגנס הביא אל תוך הנצרות דרך דומה להבנת הכתוב, הבנויה מארבעה רבדים (מילולי, אלגורי, טופולוגי, אנלוגי). הדרך הנכונה לגשת אל הבנת התנ״ך היא לחפש את המשמעות המילולית: זה למעשה מה שהקב"ה התכוון, שהקורא יבין.

במקרה של נבואת הושע בנוגע למצרים, עלינו לבחון את הטקסט מקרוב כדי להבין אותו. כתוב בספר הושע פרק י"א פס׳ א׳:

״כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל, וָאֹהֲבֵהוּ; וּמִמִּצְרַיִם, קָרָאתִי לִבְנִי.״

על טקסט זה כתב הרב דוד קמחי, שהקב״ה כעס על ישראל יותר מאשר על אומות אחרות, מכיוון שהפרו את מצוותיו.

האם ייתכן, שפסוק זה מדבר על המשיח? בברית החדשה אנו קוראים אודות המשיח, ישוע, שגם הוא ירד למצרים - כפי שהיה בנבואת הושע. בבשורה ע״פ מתי פרק ב׳ פס׳ 13-15 כתוב: ״הֵם הָלְכוּ מִשָׁם וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִרְאָה אֶל־יוֹסֵף בַּחֲלוֹם לֵאמֹר קוּם קַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וּבְרַח־לְךָ מִצְרַיְמָה וֶהְיֵה־שָׁם עַד־אִם אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ כִּי הוֹרְדוֹס מְבַקֵּשׁ אֶת־נֶפֶשׁ הַנַּעַר לְקַחְתָּהּ׃ וַיָּקָם וַיִּקַּח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ לָיְלָה וַיִּבְרַח מִצְרָיְמָה׃ וַיְהִי־שָׁם עַד מוֹת הוֹרְדוֹס לְמַלּאת אֶת־דְּבַר יְהוָֹה בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃״

כפי שבני ישראל ירדו למצרים, ונשארו שם יותר מ-200 שנים מיוסף עד למשה רבנו, ולבסוף הקב״ה הוציא את בני ישראל ממצרים ״בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה,״ (דברים פרק כ"ו פס׳ ח׳, תהילים מזמור קל"ו פס׳ י"ב), כך גם ישוע ירד למצרים ויצא ממצרים, ככתוב בבשורה ע״פ מתי פרק ב׳ פס׳ 19:21: ״וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת הוֹרְדוֹס וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִרְאָה בַחֲלוֹם אֶל־יוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו קוּם קַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וְלֵךְ שׁוּב אֶל־אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵתוּ הַמְבַקְּשִׁים אֶת־נֶפֶשׁ הַיָּלֶד׃ וַיָּקָם וַיִּקַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וַיָּבֹא אַרְצָה יִשְׂרָאֵל׃״

ככל שאנו מעמיקים בנבואה, כך אנו רואים יותר בבירור שישוע היה המיועד בה. ראשית, אנו יודעים שניבאו על ישוע שהוא יבוא מזרע האישה, חוה, (בראשית פרק ג׳ פס׳ ט"ו): ״וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ:  הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.״, שזרע זה שהובטח היה עתיד לבוא משושלת יצחק: ״כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.״ (בראשית פרק כ"א פס׳ י"ב), ודרך נכדו של יצחק, יהודה (בראשית פרק מ"ט פס׳ י׳): ״לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.״

כאשר בני ישראל יצאו ממצרים בתקופת פרעה, מלאך האלוקים ליווה אותם:

״וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ, מֵאַחֲרֵיהֶם; וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן, מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲמֹד, מֵאַחֲרֵיהֶם...וַיְהִי, בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל-מַחֲנֵה מִצְרַיִם, בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן; וַיָּהָם, אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם.״

כאן ניתן לראות שמלאך האלוקים ליווה את בני ישראל - ומי הוא היה? אנו מבינים על פי ספר שמות פרק כ"ג פס׳ כ׳, שהוא נשלח מאת אבינו שבשמים, הקב"ה: ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי.״ בתורה קיימת הוכחה לכך, שיהוה בשמים (אבינו), ויהוה - בן הקב״ה, הם שניהם התגשמות הקב״ה במלואה: ״וַיהוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה--גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת יְהוָה, מִן-הַשָּׁמָיִם.״ (ספר בראשית י"ט פס׳ כ"ד). כאן יהוה שמדבר עם אברהם באופן גשמי עלי אדמות, ממטיר גפרית ואש מיהוה בשמים. גם תפילת ״שמע ישראל״ (ספר דברים פרק ו׳ פס׳ ד׳) מזכירה את הקב״ה שלוש פעמים כאחד: ״שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד.״ - משפט זה מצביע על השילוש הקדוש.

בספר בראשית פרק ל"ב אנו לומדים, שכאשר יעקב נאבק במלאך יהוה כל הלילה, מלאך זה היה הקב״ה. כך המלאך מתאר את עצמו בפס׳ כ"ח: ״וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.״ יעקב פנה למלאך זה וביקש סליחה על חטאיו (בראשית מ"ח פס׳ ט"ז): ״הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.״ יעקב חווה גאולה מהרוע המשפיע על כל אדם - החטא - בידי גואלו, מלאך יהוה.

הקשר זה עוזר לנו להבין את נוכחותו של ישוע בקרב בני ישראל ביציאת מצרים. ובכל זאת לא סביר להניח, שרוח הקודש התכוונה שהקורא יבין נבואה עתידית על המשיח רק דרך מילותיו של הושע: ״כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל, וָאֹהֲבֵהוּ; וּמִמִּצְרַיִם, קָרָאתִי לִבְנִי.״. ולכן, הקב״ה קורא לישראל ׳בנו, בכורו׳ בשמות פרק ד׳ פס׳ כ"ב-כ"ג:

״וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה: כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. וָאֹמַר אֵלֶיךָ, שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי, וַתְּמָאֵן, לְשַׁלְּחוֹ--הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג, אֶת-בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ. וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה: כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. וָאֹמַר אֵלֶיךָ, שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי״

ולכן נראה, שהפירוש המילולי של הושע פרק י"א פס׳ א׳ הוא כדלקמן: ישראל, בתור בנו בכורו של הקב״ה מצביע קדימה, כדי לבשר או להתריע אודות ישוע המשיח. אהבתו האבהית של הקב״ה כלפי ישראל וכלפי עמנו, אמור להראות לנו בבירור את אהבתו כלפי בנו, אהובו, ישוע. מכאן, ישוע הוא בן הקב״ה המובטח לנו בתנ״ך (תהילים מזמור ב׳ פס׳ ז׳): ״ אֲסַפְּרָה, אֶל-חֹק: יְהוָה, אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה--אֲנִי, הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ.״

במשך מאות השנים עד ימינו הקב״ה, באהבתו הגדולה, הגן על העם היהודי, והבטיח שיום אחד ״כָּל־יִשְׂרָאֵל יִוָּשֵׁעַ״ (האגרת אל הרומים פרק י"א פס׳ כ"ו), כלומר עמנו יחזור לישוע המשיח בחזרה בתשובה אמיתית ואמונה. עד אותו היום ייתכן שתלכו חלילה מהעולם הזה, ויהיה מאוחר מדי! לכן עליכם לחזור בתשובה באופן אישי ולהאמין עוד היום. אל תדחו זאת ליום המחר או לשנה הבאה, הקשיבו למילותיו המעוררות השראה של השליח פטרוס, יהודי גלילי, ״לָכֵן הִנָּחֲמוּ וְשׁוּבוּ וְיִמָּחוּ חֲטָאֵיכֶם׃ לְמַעַן אֲשֶׁר־יָבֹאוּ יְמֵי רְוָחָה מִלִּפְנֵי יְהוָֹה״ (ספר מעשי השליחים פרק ג׳ פס׳ י"ט-כ׳.)

זה הזמן לחוות ׳יציאת מצרים׳ מהחטא האישי שלכם, ולשים מבטחם בגואל, מלאך יהוה, בן הקב״ה: ישוע המשיח, כדי שלא תהיו יותר שבויים במצרים. ובהיותכם חופשיים מחטא - תתאחדו עם המשיח ותדעו את הקב״ה לנצח.