בקרוב נציין שנה לזוועות ה-7 באוקטובר. תאריך זה חל בתקופת ״הימים הנוראים״, בין ראש השנה ב-2 באוקטובר ויום כיפור ב-12 באוקטובר, וכך נוסף אלמנט נוסף של צער בימי החזרה בתשובה הלאומיים.
שנה לאחר האירועים הטרגיים של תחילת המלחמה, תושבי ישראל עדיין סובלים על בסיס יומי מהפחד והאלימות, כאשר הלחימה בעזה נמשכת, האיומים מלבנון מתעצמים והאפשרות של מלחמה כוללת עם איראן מרחפת מעל ראשינו.
לנוכח הנסיבות, הרגשות הסוערים והחשיבות הדתית של ימים אלו, ייתכן שרבים ירגישו, שאלה ימי צער ועצב חסרי טעם ומטרה, משום שהם עייפים מהקשיים ומכובד סבלות העולם.
אך אפילו אלה אשר אינם דתיים יכולים להרגיש את עול האשמה על מצפונם כאשר יום כיפור קרב ובא, ובעקבות זאת הם חוזרים בתשובה על חטאי השנה הקודמת ומכינים את עצמם לצום יום כיפור.
אנו קוראים בספר ויקרא ט"ז פס׳ כ"ט-ל"א:
ויקרא ט"ז פס׳ כ"ט-ל"א
״וְהָיְתָה לָכֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ--הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם--חֻקַּת, עוֹלָם.״
במשך השנה ישנן תקופות שונות, המיועדות לחזרה בתשובה. אולם, מטרת יום הכיפורים שניתן בתורה הוא להזכיר לעם, שעליהם לחזור בתשובה במהלך כל השנה. הקב״ה ציווה על יום הכיפורים דרך משה רבנו בתוך הקשר של הטקסיות וחיי האזרחות, המדיניות והתרבות של עם ישראל.
במשנה תורה, ספר העמדה, תשובה פרק ב׳ כותב הרמב"ם:
העמדה, תשובה פרק ב׳ כותב הרמב"ם
״עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה וְהַצְּעָקָה יָפָה לָעוֹלָם. בַּעֲשָׂרָה הַיָּמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא יָפָה בְּיוֹתֵר וּמִתְקַבֶּלֶת הִיא מִיָּד שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה ו) "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ"
הרמב״ם טוען, שהקב״ה לא יקבל באופן מיידי את החזרה בתשובה בזמנים אחרים בשנה, אך הדבר ראוי לשבח אם ייעשה.
הרמב״ם מתייחס לזמן בו ניתן למצוא את הקב״ה, ורומז לכך, שישנם זמנים או ימים בהם לא ניתן למצוא אותו.
אך הדבר סותר את הכתוב בספר תהילים מזמור צ"ה פס׳ ז׳-ח׳:
תהילים מזמור צ"ה פס׳ ז׳-ח׳
"הַיּוֹם, אִם-בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ. אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם, כִּמְרִיבָה; כְּיוֹם מַסָּה, בַּמִּדְבָּר.״
ניתן לומר זאת גם על הגויים ואלה שאינם שומרי מצוות, כמו במקרה של נינוה, המסופר בספר יונה ג׳ פס׳ ו׳-ט׳:
יונה ג׳ פס׳ ו׳-ט׳
״וַיִּגַּע הַדָּבָר, אֶל-מֶלֶךְ נִינְוֵה, וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ, וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו; וַיְכַס שַׂק, וַיֵּשֶׁב עַל-הָאֵפֶר. וַיַּזְעֵק, וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה, מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו, לֵאמֹר: הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן, אַל-יִטְעֲמוּ מְאוּמָה--אַל-יִרְעוּ, וּמַיִם אַל-יִשְׁתּוּ. וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים, הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, וְיִקְרְאוּ אֶל-אֱלֹהִים, בְּחָזְקָה; וְיָשֻׁבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וּמִן-הֶחָמָס, אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם. מִי-יוֹדֵעַ יָשׁוּב, וְנִחַם הָאֱלֹהִים; וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, וְלֹא נֹאבֵד.״
בפועל, רבנים רבים אינם חושבים על חזרה בתשובה במהלך השנה, אלא רק בתקופת הימים הנוראים, בה הם מרבים במעשי צדקה ובתפילות ומאחלים זה לזה גמר חתימה טובה, בתקווה שהקב״ה יחתום את שמם בספר החיים לשנה נוספת.
אולם, זמן קצר לאחר מכן הם שוכחים זאת וחוזרים לחטאיהם. מה התועלת בניקוי חייו של אדם מהחטא באופן זמני, מבלי שיהיה שינוי בלבו? במקרים רבים, המחשבות אפילו לא עוסקות בתחושת אשמה על חטא, אלא בכך שיש לעבור את יום כיפור ואת הטקסיות הדתית, בהנחה שזה מה שנדרש כדי לרצות את הקב״ה.
אך לא ניתן להרשים את הקב״ה בחשיבה מכנית ומעשים שטחיים.
ישוע המשיח מוכיח זאת בספר מתי פרק י"ב פס׳ 43-44:
מתי פרק י"ב פס׳ 43-44
״וְהָרוּחַ הַטְּמֵאָה אַחֲרֵי צֵאתָהּ מִן־הָאָדָם תְּשֹׁטֵט בִּמְקֹמוֹת צִיָּה לְבַקֶּשׁ־לָהּ מָנוֹחַ וְלֹא תִמְצָא׃ אָז תֹּאמַר אָשׁוּבָה אֶל־בֵּיתִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִשָׁם וּבָאָה וּמָצְאָה אֹתוֹ מְפֻנֶּה וּמְטֻאטָא וּמְהֻדָּר׃ וְאַחַר תֵּלֵךְ וְלָקְחָה עִמָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וּבָאוּ וְשָׁכְנוּ שָׁם וְהָיְתָה אַחֲרִית הָאָדָם הַהוּא רָעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ כֵּן יִהְיֶה גַּם־לַדּוֹר הָרָע הַזֶּה׃״
יום כיפור ניתן לנו ע״י הקב״ה במטרה לנתב את מחשבותיהם של החוטאים לחזרה בתשובה ואמונה כלפיו. העולות שהוקרבו ביום כיפור נועדו להצביע על מותו המכפר של המשיח היהודי. אך כיום טקסיות החג והגישה לגביו התעוותו והפכו לדבר אחר לגמרי, אשר לא יכול להעניק את הכפרה, אותה המצפון שלנו מבקש. המטרה של הקב"ה הייתה להדריך אותנו אל המשיח, אשר מת על הצלב ובכך הגשים את המשמעות המקורית והאמיתית של טקסי יום הכיפורים.
אולם, היהדות הרבנית, שהתפתחה במאות שאחרי המשיח ישוע, נתלתה במנהגים ישנים, ושינתה ועיוותה את המשמעות שלהם מזו המקורית - לכוון אותנו אל המשיח, אשר מת 33 שנים לאחר הספירה, וקם מן המתים ביום השלישי.
עלינו להפנות את גבנו לעיוותים אלה ולפנות אל הקב״ה באמצעות בטחה במשיח, אשר הוא שלח לנו, ככתוב בישעיהו נ"ג, דניאל ט׳, תהילים מזמורים ב׳, כ"ב, ק"י, קי"ח ועוד פסוקים רבים אחרים. זהו ישוע המשיח, בן הקב״ה, אשר מת בשבוע האחרון של 70 ה-״שבועות״ עפ"י דניאל הנביא (המסמל 490 שנים) בשנת 33 אחרי הספירה, אשר נצלב ונדקר בידיו וברגליו, מת עבור חטאינו וקם לתחייה.
שמעו בקולו של הקב"ה, בחרו עוד היום לחזור בתשובה ולהאמין בבשורה הטובה אשר נתן ישוע המשיח. נסכם במילותיו של ישוע המשיח בבשורה ע״פ מתי י"א פס׳ 27-30:
מתי י"א פס׳ 27-30
״הַכֹּל נִמְסַר־לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין מַכִּיר אֶת־הַבֵּן בִּלְתִּי הָאָב וְאֵין מַכִּיר אֶת־הָאָב בִּלְתִּי הַבֵּן וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַבֵּן לְגַלּוֹת לוֹ׃ פְּנוּ אֵלַי כָּל־הָעֲמֵלִים וְהַטְּעוּנִים וַאֲנִי אָנִיחַ לָכֶם׃ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֶת־עֻלִי וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי כִּי־עָנָו וּשְׁפַל רוּחַ אָנֹכִי וּמִצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם׃ כִּי עֻלִּי נָעִים וְקַל מַשָּׂאִי׃״
עוד נושאים
הנושאים הבאים עשויים לעניין אותך
