במהלך ההיסטוריה היו מספר אנשים, שטענו שהם המשיח הגיבור, אשר יביא את הגאולה לעם ישראל. דוגמה מפורסמת לכך היא שמעון בר כוכבא, אשר רבי עקיבא הציג אותו כמשיח.
התקווה הייתה, שבר כוכבא יהיה המשיח אשר יביס את הרומאים במלחמה הרומאית-יהודית השנייה. כאשר בר-כוכבא כשל במשימה זו, הוא קיבל את הכינוי ״בר כוזיבא״, בן האכזבה.
מעניין הדבר, שפחות ממאה שנה לפני בר כוכבא, ישוע הזהיר אותנו מפני נביאי שקר, וכך הוא אמר לתלמידיו טרם צליבתו:
מתי כ"ד פס׳ 23-24
״אִם יֹאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, 'הִנֵּה פֹּה הַמָּשִׁיחַ' אוֹ 'הִנֵּהוּ שָׁם', אַל תַּאֲמִינוּ, כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּמוֹפְתִים כְּדֵי לְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, גַּם אֶת הַבְּחִירִים.״
בר כוכבא/כוזיבא נידון מראש להיות אכזבה, כיוון שחסידיו לא האמינו כלל במשיח, שהקב"ה הבטיח בנבואות של נביאי ישראל. לכן תקוותם לא הייתה מבוססת על ההבטחות של הקב״ה אלא על רעיונות של בני אדם. המילה משיח מקורה מהמילה משוח.
הרבנים מאמינים, שהקב״ה התכוון לאדם שיהיה משוח להושיע את עמו של הקב״ה באופן כלשהו, ואדם זה יהיה המשיח המשוח. אולם, הם מתעלמים מפסוקים מסוימים בתנ"ך, העוסקים במשיח, ונמנעים מללמד אותם.
ובכן, מה דבר הקב״ה מלמד שיעשה המשיח?
אחרי שאדם וחוה חטאו לקב״ה, הם גורשו מגן עדן וה' הבטיח, שישית איבה בין הנחש לבין זרעה של חוה (שהוא המשיח, בראשית ג׳ פסוק ט"ו). אף על פי שהשטן (הנחש) הפך את בני האדם לרשעים, המשיח יחזיר אותם בתשובה.
דמות משוחה זו מופיעה בתנ״ך בתור הקב״ה. בספר בראשית י"ט פסוק כ"ד כתוב:
בראשית י"ט פסוק כ"ד
״וַיהוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה--גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת יְהוָה, מִן-הַשָּׁמָיִם.״
המילה ׳יהוה׳ מופיעה פעמיים, ובשתיהן מדובר בקב״ה. הקב״ה ממטיר אש וגפרית מהקב״ה בשמיים - מכאן, שיש אדם שני בעל סמכות וכוח נשגב, וגם הוא מוכר בתור ׳יהוה׳. היסטוריונים כמו דניאל בויארין מחזקים זאת בטענתם, כי בזמן העתיק היה נהוג להאמין, שהמשיח הוא בעצם ׳יהוה׳ - הקב״ה בעצמו.
כשלוקחים זאת בחשבון, מתבהר מדוע אמר הקב״ה לבני ישראל:
דברים י"ח פס׳ י"ח-י"ט
״נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ; וְנָתַתִּי דְבָרַי, בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶל-דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר, בִּשְׁמִי--אָנֹכִי, אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ.״
נביא זה, אשר דיבר בשמו של הקב״ה, הוא המשיח.
הוא הופיע בפני משה בסנה הבוער כמלאך יהוה (שמות ג׳ פס׳ ב׳), ובכל זאת מלאך זה היה גם הקב״ה, כפי שניתן לראות בשמות פרק ג׳ פס׳ ד׳:
שמות פרק ג׳ פס׳ ד׳
״וַיַּרְא יְהוָה, כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה--וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.״
מלאך יהוה היה יהוה בעצמו!
כאשר מלאך יהוה מופיע בפני מנוח, אביו של שמשון, המלאך אומר: ״לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי--וְהוּא-פֶלִאי.״ (שופטים י"ג פס׳ י"ח) - רק בברית החדשה נאמר, ששמו הוא ישוע, שהרי הוא יושיע את עמו מחטאיהם (הבשורה ע״פ מתי א׳ פס׳ 21).
בתנ"ך מופיעים פרטים רבים אודות המשיח. בספר ישעיהו נ"ג פס׳ ג׳-ו׳ מסופר, שהמשיח עתיד למות עבור חטאי עמו, ושהם, בני עמו, ידחו אותו:
ישעיהו נ"ג פס׳ ג׳-ו׳
״נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי; וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ, נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ. אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה. וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֺנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא-לָנוּ. כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ, אֵת עֲוֺן כֻּלָּנוּ.״
המשיח סובל למען חטאינו ועוונותינו. כמובן, הרי לשם כך הוא בא!
ישוע בהחלט הגשמים את הנבואה, ככתוב בספר ישעיהו נ"ג פס׳ י׳-י"א:
ישעיהו נ"ג פס׳ י׳-י"א
״וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ, הֶחֱלִי--אִם-תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ, יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים; וְחֵפֶץ יְהוָה, בְּיָדוֹ יִצְלָח. מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ, יִרְאֶה יִשְׂבָּע--בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי, לָרַבִּים; וַעֲוֺנֹתָם, הוּא יִסְבֹּל.״
המשיח עצמו דיבר על כך שהוא חפץ לעשות את רצון הקב״ה בכל, כפי שכתוב בתהילים מזמור מ׳ פס׳ ח׳-י׳:
תהילים מזמור מ׳ פס׳ ח׳-י
״אָז אָמַרְתִּי, הִנֵּה-בָאתִי: בִּמְגִלַּת-סֵפֶר, כָּתוּב עָלָי. לַעֲשׂוֹת-רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי; וְתוֹרָתְךָ, בְּתוֹךְ מֵעָי. בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק, בְּקָהָל רָב-- הִנֵּה שְׂפָתַי, לֹא אֶכְלָא: יְהוָה, אַתָּה יָדָעְתָּ.״
המשיח גם מאמת את הברית של הקב״ה, כאשר הוא קורא דרור לשבויים בחטא (דניאל ט׳ פס׳ כ"ו, ישעיהו ס"א פס׳ א׳-ד׳). המשיח מצדיק אותנו במותו במקומנו - הוא הכפרה האולטימטיבית על חטאינו. וכך אומר דניאל הנביא - ״וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ.״ - דניאל ט׳ פס׳ כ"ז. מוות זה מתבצע בדקירת ידיו ורגליו של המשיח:
תהילים מזמור כ"ב פס׳ י"ז
״ כִּי סְבָבוּנִי, כְּלָבִים: עֲדַת מְרֵעִים, הִקִּיפוּנִי; כָּאֲרִי, יָדַי וְרַגְלָי.״
ההבדל בין בר כוכבא לבין ישוע המשיח הוא עצום! המשיח מגשים את המשימה שהוטלה עליו ע״י אביו - למות עבור חטאי העם, ואילו בר כוכבא השאיר אותם בחטא.
יהודים רבים בני זמנו של ישוע דחו אותו, מפני שהוא לא הביס את הרומאים ששלטו בהם. הייתה להם תקווה, שהמשיח יהיה מנהיג גשמי ופוליטי, וישחרר אותם מהשלטון של הרומאים הגויים. הם לא חשבו על כך, שלא זו סיבת בואו, ושמשיח כזה ישאיר אותם עבדים לחטאיהם. כמובן שתקוותם התנפצה.
הדבר משפיע גם ישירות על כל אחד מכם: האם אתם רוצים שהמשיח ימשול בישראל ויביא לכם שלום חיצוני בלבד, מול אויבינו? או שאתם רוצים, שהוא יביא לכם שלום פנימי - ישחרר אתכם מהחטאים המטרידים את מצפונכם וגורמים לכם לפחד, שמא תישלחו לאש גיהינום ביום הדין? הקב״ה הוא אל צדיק, מושלם וקדוש, וכפי שכתוב בחבקוק א׳ פס׳ י"ג:
חבקוק א׳ פס׳ י"ג
״טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע״
אם תמותו ללא כפרה על חטאיכם, תמותו כאנשי רשע והקב״ה ישלח אתכם לגיהינום.
נכון הדבר, שהמשיח עוד עתיד לגאול את העם היהודי ולשפוט את הגויים, אך אל לנו לשכוח, שהוא עתיד לשפוט גם את העם היהודי. כדי להימנע מאש הגיהנום ביום הדין, אנו זקוקים לכפרת המשיח, כפי שהיא מובטחת בבשורות, אותן תוכלו לקרוא כאן. ראשית מלכותו של המשיח היא בכך שהוא מולך בלבבות עמו, שרצוננו ביום חילו יהיה לשרת בלב שמח (תהילים מזמור ק"י פס׳ ג׳), ע״פ דברו (תהילים מזמור א׳, ט"ו, קי"ט ועוד - מזמורים המוכיחים טענה זו).
כלומר, אנחנו חוזרים בתשובה אחרי שאמרנו נואש, עקב הידיעה שיצר מחשבות האדם רע (בראשית ו׳ פס׳ ה׳) בליבותינו (ירמיהו י"ז פס׳ ט׳), ושבעיני הקב״ה אין אחד שיוצדק (תהילים מזמור קמ"ג פס׳ ב׳) - לכן אנו צריכים להיצדק ע״י גורם חיצוני, שנשלח אלינו לשם כך.
דוד המלך אומר כמה מבורך הדבר, כשלא מחשיבים לנו את חטאינו:
תהילים מזמור ל"ב פס׳ ב׳
".אַשְׁרֵי אָדָם--לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָוֺן; וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה"
זה אשר מצדיק אותנו הוא המשיח, ככתוב בישעיהו נ"ג פס׳ י"א: ״בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי, לָרַבִּים״
אותו ישוע יקום לתחייה מן המתים, כפי שדוד המלך ניבא:
תהילים מזמור ט"ז פס׳ י׳
״ כִּי, לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל; לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ, לִרְאוֹת שָׁחַת.״
כל הדברים הנ"ל מעידים על כך, שהאמונה המשיחית בישוע תואמת לחלוטין את שלימד הקב״ה את בני ישראל בתנ״ך. אף על פי כן הלימוד הרבני דוחה אמת זו לטובת הדעות שלהם. עד היום, ביהדות החרדית שוחטים תרנגולת ביום כיפור ומניפים אותה סביב הראש למען כפרת האדם.
אך לנו יש תקווה גדולה מזו - ישוע המשיח. להבא לא נבטח במשיחי שקר (ברי כוזיבא כבר כוכבא) או בכפרה באמצעות תרנגולות, אלא בישוע המשיח - בנו של הקב״ה!
עוד נושאים
הנושאים הבאים עשויים לעניין אותך
