מהו חג השבועות?
אודות חג השבועות ניתן לקרוא בספר שמות ל"ד פס׳ כ"ב-כ"ג:
שמות ל"ד פס׳ כ"ב-כ"ג
״ וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים; וְחַג, הָאָסִיף--תְּקוּפַת, הַשָּׁנָה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶת-פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ״
וגם בספר דברים ט"ז פס׳ ט׳-י׳:
דברים ט"ז פס׳ ט׳-י׳
״שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן: כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.״
מצוות חג השבועות הייתה, שכל זכר יעמוד בפני הקב״ה, ישמח ויחגוג בפניו, ויביא במשך עשרה ימים ״מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ״. עבור צדיקי העם היה זה אירוע, בו הם יכלו להביע את תודתם ושמחתם בקב״ה לעיני כולם.
כיצד עלינו לשמוח בחג השבועות?
בחג השבועות מצווה עלינו לשמוח, אך כל עוד אנו שבויים בטבע החוטא שלנו, כיצד נוכל לשמור את הציווי ולשמוח? למעשה, לעולם לא נוכל לחוות שמחה זו בשלמות, אם לא נשנה את טבענו החוטא. העם היהודי לעולם לא יוכל לשמוח באמת, כל עוד הם אינם בוטחים במשיח, זה אשר הם דוחים, והוא: ישוע מנצרת.
אם לא תשימו מבטחכם בישוע, משיח היהודים, לא תוכלו לשמור את המצווה "שמחת מתן תורה". אמנם ישוע משחרר את עמו מחטאיהם, אך אם לא חזרתם בתשובה, ואתם לא מכירים בו כמשיח המובטח בספר בראשית ג׳ פס׳ ט"ו, ומ"ט פס׳ י׳, דברים י"ח פס׳ ט"ו-י"ח, תהילים מזמור כ"ב, ישעיהו ט׳ פס׳ ו׳, ישעיהו נ"ג, דניאל ט׳ פס׳ כ"ד-כ"ז, מיכה ה׳ פס׳ א׳ (ועוד מקומות רבים), הרי שאתם אומללים ועבדים לחטא.
תכן שאינכם יודעים, שלא טוב לעבוד אלילי שקר, לנאוף, להתעלם מכתבי הקודש, לא לשמור את השבת, לזלזל בבעלי תפקידים, להתעלל בעובדים שלכם, לשקר, לרמות, לשנוא, לרצוח, לבעור בתאווה, לקנא, ועוד חטאים רבים. אם אתם, ככל האדם (כולל חרדים שחיים עפ"י ההלכה) מוצאים את עצמכם חוטאים בדברים אלה, בין אם כלפי חוץ או ביניכם לבין עצמכם, הרי שאתם עבדים לחטאיכם ואומללים אתם מכל אדם.
מתי נגלה מלוא המשמעות של חג השבועות?
שם נוסף לחג השבועות בעידן בו דיברו יוונית, הוא פנטקוסט. ישנה הקבלה חשובה בין חג השבועות בתורה לבין מה שאירע לתלמידיו של ישוע מנצרת בחג השבועות. חמישים יום לאחר צליבתו, שאירעה בחג הפסח, תלמידיו של ישוע התאספו כולם בבית, והם התמלאו ברוח הקודש - ספר מעשי השליחים ב׳ פס׳ 1-4:
מעשי השליחים ב׳ פס׳ 1-4
״ וּבְיוֹם מְלֹאת שִׁבְעַת הַשָּׁבֻעוֹת נֶאֶסְפוּ כֻלָּם לֵב אֶחָד׃ וַיְהִי קוֹל רַעַשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם פִּתְאֹם כְּקוֹל רוּחַ סְעָרָה וַיְמַלֵּא אֶת־כָּל־הַבַּיִת אֲשֶׁר הֵם ישְׁבִים בּוֹ׃ וַתֵּרָאֶינָה אֲלֵיהֶם לְשֹׁנוֹת מִתְפָּרְדוֹת בְּמַרְאֵה אֵשׁ וַתָּנוּחַ אַחַת אַחַת עַל כָּל־אֶחָד מֵהֶם׃ וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיָּחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת אֲחֵרוֹת כַּאֲשֶׁר נְתָנָם הָרוּחַ לְסַפֵּר׃״
רוח הקודש היא הישות השלישית בשילוש הקדוש. בניגוד לטענתו של הרמב״ם, שלא ניתן לחלק את ישות הקב״ה, התורה כן מזהה שלוש ישויות באלוהות: האב, הבן ורוח הקודש. אנו יודעים שרוח הקודש של הקב"ה שכנה בקרב עמו בתנ״ך, כפי שכתוב בישעיהו ס"ג פס׳ י"א:
ישעיהו ס"ג פס׳ י"א
״וַיִּזְכֹּר יְמֵי-עוֹלָם, מֹשֶׁה עַמּוֹ; אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם, אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ--אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ, אֶת-רוּחַ קָדְשׁוֹ.״
כמו כן, את רוח הקודש משווים לאש, ככתוב בישעיהו ד׳ פס׳ ד׳:
ישעיהו ד׳ פס׳ ד׳
״ אִם רָחַץ אֲדֹנָי, אֵת צֹאַת בְּנוֹת-צִיּוֹן, וְאֶת-דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם, יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ--בְּרוּחַ מִשְׁפָּט, וּבְרוּחַ בָּעֵר.״
ואכן, רוח הקודש נחה כלשונות אש על תלמידי ישוע, והכשירה אותם להתפלל בלשונות אחרים, כסמל להפצת בשורת הישועה לעולם. זאת, מכיוון שיהודים מאומות שונות ברחבי האימפריה הרומית התאספו בירושלים לכבוד החג.
בדיוק כפי שהקב״ה נתן בחסדו את התורה ביום החמישים לאחר יציאת מצרים, הוא גם נתן בשפע מרוח הקודש שלו חמישים יום לאחר מותו של המשיח.
עלינו להודות לקב״ה
ישנן הקבלות נוספות בין חג השבועות בתנ״ך לבין הברית החדשה. בדיוק כפי שהקב״ה ציווה על שמחת חג השבועות בתנ״ך, הוא מצווה זאת גם בברית החדשה, ע״י רוח הקודש שנותנת לנו מזמורים, אמיתות בהן היא הגתה, תפילות ואהבת אמת לישוע המשיח. לכן אנו שמחים ואסירי תודה, ככתוב:
אגרת אל הקולוסים ג׳ פס׳ 1-3
״לָכֵן אִם־קַמְתֶּם עִם־הַמָּשִׁיחַ בַּקְּשׁוּ אֵת אֲשֶׁר לְמָעְלָה אֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ ישֵׁב שָׁם לִימִין הָאֱלֹהִים׃ אֵת אֲשֶׁר לְמַעְלָה יֶהְגֶּה לְבַבְכֶם לֹא אֶת־אֲשֶׁר בָּאָרֶץ׃ כִּי־מַתֶּם וְחַיֵּיכֶם צְפוּנִים עִם־הַמָּשִׁיחַ בֵּאלֹהִים׃״
שמחה אמיתית במשיח
אין טעם באסירות תודה, אם לא נהיה אסירי תודה לשילוש הקדוש, אשר ברא אותנו ושלח את בנו ישוע המשיח אל העולם, למות עבור עמו. עלינו להיות אסירי תודה לא על הדברים העולים על רוחנו, אלא על מה שהמשיח עשה במהלך ההיסטוריה. הוא ממשיך להושיע את עמו, ונוטע בליבם רצון לעבוד אותו, ככתוב בתהילים מזמור ק"י פס׳ ג׳:
תהילים מזמור ק"י פס׳ ג׳
״ עַמְּךָ נְדָבֹת, בְּיוֹם חֵילֶךָ:״.
האם אתם בני עמו?
כפי שהרבה עברים מתו במדבר ומעולם לא הגיעו לארץ המובטחת, כך גם יהודים רבים ימותו ולעולם לא יגיעו לגן העדן, כי הם דחו את הבשורה הטובה של ישוע המשיח, אשר בו האמין משה רבנו.
עליכם להבין, שחג השבועות בתורה מתייחס לישוע מנצרת, אשר שחרר אותנו מחטאינו. הרי איך נוכל להיות שמחים אם אנו עדיין שבויים בחטא? אלו השבויים בחטא הם אומללים, אך ״אַשְׁרֵי הָעָם, שֶׁכָּכָה לּוֹ: אַשְׁרֵי הָעָם, שֱׁיְהוָה אֱלֹהָיו.״. (תהילים מזמור קמ"ד פס׳ ט"ו). ואכן, ישוע המשיח, שהוא יהוה (תהילים מזמור ק"י פס׳ א׳), הוא גם אדון כל חי (האגרת אל הרומים ט׳ פס׳ 5), ורק לו יש היכולת לשמח אותנו ע״י סליחה על חטאינו וטיהורנו, כדברי מחבר המזמור:
תהילים מזמור ל"ב פס׳ א׳-ב׳
״לְדָוִד, מַשְׂכִּיל: אַשְׁרֵי נְשׂוּי-פֶּשַׁע; כְּסוּי חֲטָאָה.
אַשְׁרֵי אָדָם--לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָוֺן; וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה.״
אינכם צריכים עוד להיות כבולים לחטאיכם ולאומללות שהם מביאים עליכם. עוד היום תוכלו לחזור בתשובה ולשים מבטחכם במשיח ישראל, ותוכלו לחוות את השמחה והכרת התודה האמיתית לקב״ה בחג השבועות.
מדוע נשמרה המצווה, לחוג את החג לאחר חמישים ימים?
ייתכן שאינכם יודעים, אך עברו בדיוק חמישים ימים בין יציאת מצרים ומתן התורה בהר סיני - וחג השבועות הוא ביטוי לפרק הזמן הזה. למרות שלא כתוב כך בבירור בתורה, אנו מגיעים למסקנה זו ע״י השוואת פסוקים זה לזה (גם הרמב״ם וגם יהודים משיחיים מסכימים על כך).
ניתן להגיע למסקנה זו בעזרת לוח השנה העברי, המבוסס על הירח. באביב (ניסן), החודש הראשון, היו 29 ימים, ובחודש זיו (אייר) הבא אחריו, היו 30 ימים. עונת האביב חלה בחודשים מרץ ואפריל. הגיוני שנתחיל את השנה באביב (המסמל לידה, ואפילו הגויים מכירים בזאת במיתוס על פרספונה) ושנסיים בחורף (המסמל מוות). בספר שמות י"ס פס׳ י"ז הקב״ה מצווה על העברים לאכול מצות, כיוון שביום זה הוא הוציא אותם ממצרים, ובפרק י"ב פס׳ י"ח אנו לומדים, שזה היה בארבעה עשר לחודש אביב. בספר במדבר ל"ג פס׳ ג׳ רוח הקודש אומרת לנו, שהעברים עזבו את רעמסס ביום החמישה עשר לחודש אביב, כיוון שמכת הבכורות היכתה בלילה שבין היום הארבעה עשר ליום החמישה עשר, במיוחד בחצות (שמות י"ב פס׳ כ"ט), והעברים ״ניצלו״ (בזזו) את מצרים בלילה, לפני שיצאו ממנה.
העברים באו לאילם בשישה עשר לחודש זיו, החודש השני (שמות ט"ז פס׳ א׳), ונכנסו למדבר צין בין אילם לסיני. חולפת עוד שבת אחת (שמות ט"ז פס' כ"ז) עד שהם משתקעים ברפידים (שמות י"ז פס׳ א׳), העמלקים באים להילחם בישראל (שמות י"ז פס׳ ח׳), יתרו מייסד מערכת משפטית שמקבלת תוקף מיידי (שמות י"ח פס׳ כ"ו (טעות באנגלית זה שמונה עשרה) ויתרו עוזב (שמות י"ח פס׳ כ"ז). כל הדברים הללו קרו במשך שבועיים, לפני שהם יצאו לסיני (במדבר ל"ג פס׳ ט"ו).
לאחר שהוכחנו, שחג השבועות היה נחגג ביום החמישים, אנו רואים שהקב״ה לא רק שחרר את עמו מעבדות במצרים, אלא עזר לעמו באופן משמעותי לאחר שבעה שבועות, ע״י כך שהוא נתן בחסדו את התורה למשה רבנו על לוחות אבן בהר סיני.
ההקבלה עם הברית החדשה היא כזו: כפי שהקב״ה נתן לעמו את התורה ביום החמישי לאחר חג הפסח, הוא גם שלח את רוח הקודש שלו בשפע ביום החמישי לאחר שהמשיח נצלב. בואו נשבח את הקב״ה, אשר נתן לנו גם את התורה וגם את בשורת ישוע המשיח באמצעות רוח הקודש שלו!
עוד נושאים
הנושאים הבאים עשויים לעניין אותך
