תהיתם אי פעם, למה אנו מדלגים על פרקים מסוימים, כאשר אנו קוראים את ההפטרה?

אולי חשבתם, שהסיבה לכך פשוטה - הרי ברור שאין די שבתות, חגים או ימי צום כדי לקרוא את כל הפרקים. אולם, פרק אחד שנוי במחלוקת באופן יוצא דופן - ישעיהו נ"ג, הידוע גם בשם ״הפרק האסור״.

כשאנו קוראים את ספרי הנביאים בבית הכנסת ומגיעים לישעיהו פרק נ"ב, נהוג לעצור לפתע באמצע הפרק ולדלג הישר לפרק נ"ד.

האם סתם מדלגים ללא סיבה? מובן שלא. 

יש סיבה: הדמות המסתורית, בה עוסק הפרק, גורמת למחלוקת, לבלבול ולפחד בקרב הרבנים. הפרק הזה כל כך מבלבל, שהוחלט להסיר את כולו מההפטרה.

מה כל כך מפחיד בדמות הזו? ייתכן שעד עכשיו לא הייתם מודעים לרקע הדרמטי של הפרק הזה ואולי אתם אפילו נרתעים קצת מהרעיון. אך יחד עם זאת, אתם בוודאי סקרנים לדעת, מה הסיבה האמיתית לסלידה של הרבנים מפרק זה ולמה הם מעדיפים שלא תקראו אותו.

את ההיסטוריה לא ניתן לשכתב

כדי להבין את הסיפור שמאחורי ישעיהו פרק נ"ג, עלינו לבחון לעומק את הסיבות להשמטתו.

רבנים רבים סבורים, שהפרק הזה הושמט מההפטרה, מכיוון שהמלך אנטיוכוס אסר על היהודים לקרוא בתורה 168 שנים לפני שישוע נולד. בעקבות האיסור הכניסו חכמינו להפטרה רק את הקטעים בספרי הנביאים, שהתאימו לנרטיב של שאר הפרקים הנבחרים. 

אולם, לפי ההיסטוריון היהודי רפאל לוי, הפרק הושמט מההפטרה רק בתקופה מאוחרת יותר, ובמשך זמן רב קראו את ישעיהו פרק נ"ג בבית הכנסת באופן קבוע. 

מכאן, שפסילת הפרק לא הייתה בהוראת המלך אנטיוכוס, אלא בהוראת מנהיגי הדת בזמנו. 

אם כך, מדוע הם פסלו אותו? משום שדמות המשיח המתוארת בה גרמה לכל כך הרבה ״ויכוחים ובלבול גדול״, עד שהרבנים החליטו פשוט להסיר אותו לחלוטין מההפטרה.

מה גרם לוויכוחים על הדמות הזו להיות כל כך סוערים? מייד נדון בכך. אך אין ספק שהרבנים בזמנו פחדו, שהמסקנה העולה מהפרק הזה תגרום לשינויים בלתי הפיכים בקרב הקהילה הדתית. 

ומה המסקנה ממנה הם כל כך חששו? - שהדמות המתוארת בישעיהו נ"ג תואמת אחד לאחד לתיאור חייו ומותו של ישוע, ושהוא למעשה המשיח.

מה כל כך מפחיד בישעיהו פרק נ"ג?

ישעיהו נ"ג הוא נבואה משיחית, בה מתואר אדם, אשר נבחר על ידי הקב"ה, ותפקידו לשאת את חטאי החברה. 

מהו בדיוק התיאור של אותו אדם, ומדוע אנו סבורים שישוע הוא זה, אשר הגשים פסוקים אלו בחייו ובמותו? הבה נבחן פסוק פסוק ונשכיל.
מומלץ לקרוא את הביאור להלן במקביל לקריאת פרק נ"ג בספר ישעיהו - לחצו כאן.

1. ישעיהו נ"ג, א׳: מיהו ׳זרוע ה׳? עפ"י ישעיהו, הוא המשיח. כינוי זה למשיח מופיע גם בפרקים מ', נ"א ונ"ב. 
2. ישעיהו נ"ג, ב׳: בניגוד למקובל עפ"י ההלכה, ישעיהו מתאר את המשיח כאדם שדווקא אינו מגיע ממשפחה עמידה או משושלת רבנית מפוארת. לפי ישעיהו המשיח הוא אדם ענו רוח ומראהו פשוט, ללא תואר או הדר (לוקס ד', 16-28).
3. נ"ג, ג׳: רבים יתנגדו למשיח וידחו אותו. ואכן, עד עצם היום הזה עם ישראל מתנגד לו ודוחה אותו (מרקוס י"ב, 10).
4. ישעיהו נ"ג, ד׳: ישוע לקח על עצמו את חוליינו, אך אנו התייחסנו אליו כמקולל על ידי הקב״ה (זכריה י"ב, י׳).
5. ישעיהו נ"ג, ה׳: הרומאים היכו את ישוע ופצעו אותו, הצליפו בו וצלבו אותו כעונש על פשעים, שלא הוא ביצע (יוחנן י"ט).
6. נ"ג, ו׳: עם ישראל יהיה כצאן תועה, ועל אף התנגדותם לו, הוא יישא את חטאיהם על עצמו (יוחנן י׳ פס׳ 22-42).
7. ישעיהו נ"ג, ז׳: כאשר ישוע הואשם והועמד לדין, הוא שתק ולא ניסה להגן על עצמו. מדוע? מפני שהוא לקח על עצמו את האשמה, על מנת להיות כפרה לחטאינו (מרקוס טו׳ פס׳ 3-5).
8. ישעיהו נ"ג, ח׳: ישוע נגזר מארץ חיים, כלומר הוא מת בעבור חטאי העם (מתי כ"ז, 32-55).
9. ישעיהו נ"ג, ט׳: אף על פי שהתייחסו אליו במותו כאל פושע, הוא נקבר בקבר של יוסף הרמתי, אשר היה אדם עשיר (יוחנן י"ט, 38-42).
10. ישעיהו נ"ג, י׳: היה זה הרצון של הקב״ה שהמשיח יקריב את חייו למען החוטאים (יוחנן ג׳, 16-17).
11. ישעיהו נ"ג, י"א: חרף מותו, הוא יקום לתחייה (יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים), ובזכות מותו תתקבל מחילה על חטאינו, ורבים ייוושעו. (לוקס כ"ד).
12. ישעיהו נ"ג, י"ב: הוא הקריב את חייו כפושע, אך התברר שהיה צדיק, ולכן כולנו יכולים להתברך במתנה - מחילה על החטאים, שהוא מעניק לנו עד היום. (דברים פרק י"ח, ט"ו-כ"ב).

האם מדובר במשיח או בעם ישראל?

יש רבנים הטוענים, כי אי-הופעתה של המילה "משיח" בפרק זה מוכיחה, שאין המדובר כאן במשיח, אלא בצדיקים אשר מתו למען קידוש השם, כגון רבי עקיבא.

אחרים סבורים, שאין בפרק הזה מלבד תיאור ספרותי של עם ישראל, וכי נוצרים מיסיונרים מנצלים את בורותם של הקוראים בטענתם כי מדובר במשיח. 

ראשית, איננו מסכימים עם גישה יהירה ומוטעית זו כלפי הקוראים. 

שנית, טענה זו אינה הגיונית, משום שהפרק עוסק בדמות, שעתידה להושיע את עם ישראל. כלום יכולה ישראל להיות המושיעה של עצמה? כלום יכול העם לשאת את החטאים של עצמו ושל הזולת ולכפר עליהם?

יתרה מזאת, ישעיהו מבצע הפרדה ברורה בין הדמות - "הוא", לבין העם, הכולל אותו עצמו - "אנחנו". 

אם כך, מהי הסיבה האמיתית להשמטת פרק זה מההפטרה?

הסיבה היא הפחד הגדול, שאנשים יגלו, כי אכן מדובר בישוע, וכי הוא אכן המשיח. 

המאמצים למנוע סקרנות לגבי ישוע אינם מפתיעים כלל, לאור הנבואה כי עמו שלו יתנגד לו וידחה אותו (תהילים קי"ח, כ"ב).

האם קראתם את פרק נ"ג בספר ישעיהו?

יש הטוענים, כי המושג "הפרק האסור" הוא בסך הכול כינוי מפחיד, שהעניקו הנוצרים המיסיונרים לפרק נ"ג בספר ישעיהו, וכי המנהיגים הדתיים אינם חוששים לדון בו כלל וכלל. 

לא ניתן לקחת צד בדיון זה מבלי לקרוא את הפרק. 

בין אם לא הייתה לכם הזדמנות, ובין אם פחדתם להיראות ״מתחכמים״ או מתדיינים בנושאים הנעלים מכם, קריאת פרק נ"ג בספר ישעיהו דווקא מועילה ומומלצת. דוגמה לכך הוא הסיפור על הסריס האתיופי (בספר מעשי השליחים ח', 26-39), אשר קרא בקול רם את הפרק וביקש לדעת מיהו "איש מכאובות, ידוע חולי", המתואר שם. בדרכו הוא פגש את שאול השליח, אשר פקח את עיניו, מהי האמת הטמונה בכתובים. אמת זו שינתה את חייו באופן כה דרמטי, שמיד הוא ביקש להיטבל במים.

מה אנו למדים? על מנת לדעת את האמת צריך לשאול ולחקור. 

אם עדיין לא קראתם את ישעיהו נ"ג, אתם מוזמנים לקרוא אותו כאן. אנו מבטיחים לכם, שלא תמצאו שם שום דבר מפחיד או מסובך מדי. 

לסיכום, פרק נ"ג מתאר משיח, שתפקידו לכפר על חטאינו. הקב״ה, ברחמיו הגדולים, אמר לנו מראש, שדמותו לא תהיה דמות מרשימה ומלאת הדר, אלא שיהיה זה אדם פשוט וענו רוח, אשר תפקידו לשרת את עניי הרוח. על כן הוא ישפיל את עצמו עד עפר, כך שעניי הרוח בחברה יוכלו לזהות אותו.