כשהרבנים מלמדים שדבר מסוים הוא האמת, האם אתם חייבים להאמין להם בשל סמכותם ומעמדם? מה אם אראה לכם, שהתנ"ך בעצמו מנבא על כך, שהרבנים יטעו וידחו את המשיח?
תמצאו את עצמכם בפני הכרעה קשה מאוד: התנ"ך או הרבנים.
במה הייתם בוחרים?
התנ״ך הוא קדוש, והוא דבר הקב״ה המיועד לנו. אמנם בני אדם כתבו פיזית את הפסוקים, אך רוח הקודש של הקב״ה היא הסופר האמיתי של התנ״ך.
מחברי המזמורים בספר תהילים היללו את הקב״ה בהשראת רוח הקודש. כך כתוב בתהילים מזמור מה׳ פסוק ב׳:
תהילים מזמור מה׳ פסוק ב׳
״רָחַשׁ לִבִּי, דָּבָר טוֹב-- אֹמֵר אָנִי, מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ; לְשׁוֹנִי, עֵט סוֹפֵר מָהִיר.״
רוח הקב״ה מדברת אלינו באופן פשוט וברור, ומשתמשת בשפה ציורית ודימויים ויזואליים כדי לעזור לנו להבין אמיתות רוחניות. לדוגמה,
במזמור קיח׳ פס׳ כב׳
״אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים-- הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה״
אנו מזהים לשון ציורית.
אם כן, נשאלת השאלה:
מי הם הבונים, מהי האבן, ואיך היא הייתה לראש פינה?
רש״י מאמין, שמשמעותה של האבן שהייתה לראש פינה היא: ״עם שהיו שפל בין האומות״. בפסוק הקודם, רש״י כותב על תשובתו של הקב״ה לתפילת מחבר המזמור, שהוא מציל את העם היהודי ״מן הגלות״. אם נחבר את התגובות האלה יחד, רש״י מלמד שהיהודים היו עם שפל (ענו), שהאומות דחו והקב״ה הציל אותו. דוד קימצ׳י הצביע על כך, שהרבנים בדרך כלל חלוקים בדעותיהם לגבי תהילים מזמור קיח׳ פס׳ ב׳. חלקם חושבים שמדובר בדוד המלך ואחרים משייכים זאת לתקופתו של המשיח.
אך לא דוד המלך וגם לא עם ישראל בגלות מתאימים להקשר הגדול יותר, והוא שהאבן היא ראש הפינה של הבניין כולו. לתקופה קצרה, דוד המלך היה פחות מקובל מאבשלום אך בתקופה אחרת הוא היה מקובל יותר משאול.
דוד המלך אמר
במזמור טז׳ פס׳ י׳
״כִּי, לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל; לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ, לִרְאוֹת שָׁחַת.״
למרות שדוד המלך מת ונקבר, המשיח שיבוא מזרעו של דוד יגבר על המוות, ונפשו לא תעזוב לשאול, אלא הוא יקום מן המתים אלי חיים בתחיית המתים של הקב״ה.
בדומה לכך, בתהילים מזמור קיח׳, דוד המלך מדבר על אדם גדול ממנו. בימי קדם יהודים שייכו מזמור זה למלך המשיח, בן דוד. כאשר ישוע נכנס לירושלים רכוב על חמור, כתוב בבשורה ע״פ
מתי פרק כא׳ פס׳ ט׳
״וַהֲמוֹן הָעָם הָהֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו קָרְאוּ לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים׃״
זה למעשה ציטוט ישיר מ
תהילים מזמור קיח׳ פס׳ כה׳-כו׳
״אָנָּא יְהוָה, הוֹשִׁיעָה נָּא; אָנָּא יְהוָה, הַצְלִיחָה נָּא. בָּרוּךְ הַבָּא, בְּשֵׁם יְהוָה; בֵּרַכְנוּכֶם, מִבֵּית יְהוָה."
כאשר לוקחים את כל זה בחשבון, ניתן לראות שעוד מימי העת העתיקה, העם היהודי האמין שמזמור זה מתייחס למשיח, ושפירושים אחרים הם רק דרך נוספת להסביר אמת זו.
ישוע המשיח הוא אבן הפינה, כיוון שהזקנים והחכמים היהודים, בדומה לחסידי ישוע (בוני הכנסיות) ברחבי העולם ניסו לנדות אותו מהברית אשר כרת הקב״ה, בעוד שהברית בעצם התבססה על המשיח. הם דנו את המשיח למוות, אולם מות המשיח מהווה כפרה על חטאי העם על פי היהדות עצמה.
בספר ישעיהו יש פרק, שאין קוראים אותו בקול רם בהפטרה בבתי הכנסת -
ישעיהו פרק נג׳ פס׳ ג׳-ה׳
״ נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי; וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ, נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ. אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה. וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֺנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא-לָנוּ.״
בימינו נחשב ישוע בעיני פשוטי העם לאדם בזוי וחדל אישים, אך אין זה דבר חדש. עוד בתקופתו הוא נחשב לכזה בעיני מנהיגי הדת. למרבה הצער, התנגדות זו למשיח חלחלה דרך הדורות עד ימינו. כמה מדהימה העובדה, שהקב״ה אמר לנו מראש, דרך כתבי הקודש, שבדיוק כך יקרה!
ישעיהו פרק מו׳ פס׳ י׳
״מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא-נַעֲשׂוּ; אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם, וְכָל-חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה.״
ביום הדין, כאשר הקב״ה ישפוט כל אדם עפ״י חוקי המוסר ועשרת הדברות שהוא קבע, צדקתו של המשיח ישוע תהיה תקוותם היחידה של בני האדם, בתנאי שהם תלו את מבטחם בו. מכאן, שעלינו לבטוח בישוע המשיח, אשר הגשים את הנבואות המשיחיות בכתבי הקודש.
ביום הדין דברים כגון ״הרבנים שלי לא האמינו בישו, ולכן גם אני לא״ לא יהיו תקפים, משום שהקב״ה אמר לנו במפורש, שהבונים ידחו את המשיח, המהווה את אבן הפינה.
היזהרו לא לחזור על טעות זו של רבנים רבים. במקום זאת, חזרו בתשובה ובטחו בו היום. אם תעשו כך, תהיה בכם אמונה אמיתית כמו למחברי המזמורים בספר תהילים, במקום דעותיהם השגויות של הרבנים.
מראה מקום:
רש״י
https://www.chabad.org/library/bible_cdo/aid/16339/showrashi/true/jewish/Chapter-118.htm#lt=both
דוד קימצ׳י:
קימצ׳י גם מציע אפשרות נוספת לפרשנות פסוק 4 בנוגע למשיח: "ואם על ימות המשיח נאמר המזמור אמר כנגד כל האומות הודו לה.״
עוד נושאים
הנושאים הבאים עשויים לעניין אותך
