בשנת 1977 הפתיע רבי פנחס לפיד רבים, כאשר כתב ספר ואישר בו, שישוע מנצרת קם לתחייה מן המתים. זאת, מבלי להצהיר שהוא (הרב פנחס) אימץ את האמונה היהודית המשיחית. לפיד הצהיר: ״אני מסכים עם כך, שתקומתו של ישוע לא הומצאה ע״י קהילת תלמידים, אלא שהיא אירוע היסטורי.״
רבים יופתעו לדעת, שדווקא המסורת היהודית לא הטילה ספק בכך שישוע חולל ניסים, שהרי התקומה נחשבת כנס האולטמטיבי.
בחיבור ׳תולדות ישו׳, טקסט מימי הביניים שהיהודים השתמשו בו בוויכוחים נגד יהודים משיחיים ונוצרים, מוצג ישוע כלומד את שמו של הקב״ה ושואב מכך כוח. ככתוב בתרגום חופשי:
״ ישו בא ולמד את אותיות השם, הוא כתב אותם על קלף, אותו הוא הכניס לחתך פתוח בירכו ולאחר מכן סגר את בשרו מעל הקלף. כאשר עזב, שאגו האריות והוא שכח את הסוד. אבל כאשר הגיע לביתו הוא פתח שוב את החתך בבשרו בעזרת סכין והוציא ממנו את הקלף...
ישו הצהיר: ״אני המשיח, עליי ניבא ישעיה הנביא באומרו ״הִנֵּה הָעַלְמָה, הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ, עִמָּנוּ אֵל.״
המורדים בו השיבו, כי אם ישו הוא המשיח עליו להוכיח זאת באות מופת משכנע. לכן הם הביאו אותו אל איש פיסח, אשר מעולם לא הלך. שם הכריז ישו את אותיות השם הבל יתואר, והפיסח נרפא. לכן הם השתחוו לו כמשיח, בן הנעלה מכל.״
את הטקסט המקורי של תולדות ישו ניתן לקרוא כאן: לחצו כאן
השם ישו הוא ראשי תיבות של ׳יימח שמו וזכרו׳. לצערנו, כך מלמדים יהודים רבים לחשוב על ישוע, כמקולל וראוי לגנאי. זה כלל לא נכון, שישוע קיבל את כוחו דרך לימוד שמו הנעלה של הקב״ה, שהרי הוא עצמו בעל השם הנעלה. דבר זה ברור מדברי הקודש. שמו של הקב״ה, האותיות י׳, ה׳, ו׳, ו-ה׳ הוא שם שמיוחס ליותר מישות אחת, כפי שתרגום אונקלוס מבהיר, וכפי שאנו רואים בספר בראשית פרק י"ט פס' כ"ד, בו מופיעים שני יהוה באותו הפסוק:
בראשית פרק י"ט פס' כ"ד
״ וַיהוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה--גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת יְהוָה, מִן-הַשָּׁמָיִם.״
מבחינה דקדוקית ניתן לראות, שיהוה ממטיר אש וגופרית מיהוה ׳אחר׳. זכרו, שבפרק הקודם כתוב:
בראשית פרק י"ח פס׳ כ"ב
״וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים, וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה; וְאַבְרָהָם--עוֹדֶנּוּ עֹמֵד, לִפְנֵי יְהוָה.״
אם ישוע מנצרת אינו רק המשיח אלא גם יהוה, אין זה הגיוני, שהוא היה צריך ללמוד את השם של עצמו כדי לחולל ניסים. למעשה, הוא אשר ברא את העולם על כל כלליו ושמר עליו, יש לו גם את הכוח והסמכות לשנות את הכללים שהוא עצמו ייסד, כדי למשול על היקום.
וכאן אנו מגיעים ללב ליבה של ההתנגדות הרבנית לישוע המשיח: העניין אינו חוסר אמונה בכך שהייתה לו היכולת לחולל ניסים ושאכן כך הוא עשה, אלא שעפ"י המסורת היהודית מייחסים למעשיו של המשיח, ללא הצדקה, מניעים רעים. אנו רואים דוגמה מצערת לכך אצל הרמב״ם, אשר מקלל את ישוע נחרצות באגרתו אל התימנים, קללות אשר נבוש לחזור עליהן.
אם נכון היה הדבר, שישוע לא הגשים את הנבואות המקראיות, אפשר היה להבין את עמדתו של הרמב״ם. אך ניתן לראות מלימודיו של ישוע, מאישיותו, מפועלו וכו׳, שהוא לא היה קוסם. הניסים אשר חולל ישוע, כגון מעשי ריפוי על-טבעיים וכו׳, עולים לחלוטין בקנה אחד עם הנבואות המקראיות.
ישוע הגשים את הנבואה על בואו של המשיח במלואה כאשר הוא נכרת, אך לא לשם עצמו, בהתאם לנבואה של דניאל הנביא:
דניאל פרק ט׳ פס׳ כ"ד-כ"ז
״שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל-עַמְּךָ וְעַל-עִיר קָדְשֶׁךָ, לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע ולחתם וּלְהָתֵם חטאות חַטָּאת וּלְכַפֵּר עָוֺן, וּלְהָבִיא, צֶדֶק עֹלָמִים; וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא, וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן-מֹצָא דָבָר, לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד-מָשִׁיחַ נָגִיד--שָׁבֻעִים, שִׁבְעָה; וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק, הָעִתִּים. וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ; וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא, וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף, וְעַד קֵץ מִלְחָמָה, נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת. וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים, שָׁבוּעַ אֶחָד; וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה, וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם, וְעַד-כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, תִּתַּךְ עַל-שֹׁמֵם.״
אודות נבואה זו תוכלו ללמוד בהרחבה בכתבה: האם המשיח ימגר את החטא?
גם הנבואה בדבר המקום בו עתיד היה להיוולד המשיח - בית לחם אפרתה - הוגשמה בלידתו של ישוע המשיח:
מיכה פרק ה׳ פס׳ א׳
״וְאַתָּה בֵּית-לֶחֶם אֶפְרָתָה, צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה--מִמְּךָ לִי יֵצֵא, לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל; וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם, מִימֵי עוֹלָם.״
שימו לב, מוצאו של המשיח מתואר כאן כ״מקדם, מימי עולם״. ישוע הגשים את ייעודו של המשיח בכך שהוא מת על הצלב עבור חטאינו. כפי שניבא דוד המלך בתהילים מזמור כ"ב פס׳ י"ז:
תהילים מזמור כ"ב פס׳ י"ז
״כִּי סְבָבוּנִי, כְּלָבִים: עֲדַת מְרֵעִים, הִקִּיפוּנִי; כָּאֲרִי, יָדַי וְרַגְלָי.״
ואפילו ישעיהו הנביא ניבא את מותו של המשיח ושהעם היהודי ידחה את המשיח:
ישעיהו פרק נ"ג פס׳ ד׳
״אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה. וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֺנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא-לָנוּ.״
וכמוהו גם מחבר המזמור תהילים קי"ח פס׳ כ"ב-כ"ג:
תהילים קי"ח פס׳ כ"ב-כ"ג
״אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים-- הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה.
מֵאֵת יְהוָה, הָיְתָה זֹּאת; הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ.״
ישוע המשיח הגשים את כהונת המשיח כאשר הוא ייסד כהונה חדשה, כפי שאמר מלכי צדק בספר תהילים מזמור ק"י פס׳ ד׳:
תהילים מזמור ק"י פס׳ ד׳
״נִשְׁבַּע יְהוָה, וְלֹא יִנָּחֵם-- אַתָּה-כֹהֵן לְעוֹלָם; עַל-דִּבְרָתִי, מַלְכִּי-צֶדֶק.״
מלכי-צדק לא היה משבט לוי, כפי שהמשיח לא היה משבט לוי, אלא משבט יהודה.
כל הדברים הללו מעידים על כך, שישוע המשיח היה, עודו ותמיד יהיה יהוה (הקב״ה), ושהוא גם הגשים את הנבואה אודות המשיח האמיתי במלואה. הניסים אשר חולל המשיח מעידים על אמת זו. מכאן, שהטענה כי ישוע הוא לכאורה משיח שקר, אשר למד את שמו של הקב״ה כדי שתהיה לו היכולת לחולל ניסים, מוטעית מיסודה.
הרבנים אינם מתכחשים כלל לנסיו של המשיח. כעת עליהם להפסיק להתכחש גם לעצם היותו המשיח. גם אתם יכולים להשתחרר מעיוורונכם לגבי אמת זו ע״י חזרה בתשובה מהחטא ושימת מבטחכם בישוע המשיח עוד היום.
עוד נושאים
הנושאים הבאים עשויים לעניין אותך
