יום כיפור הוא היום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי.

חג ייחודי זה, בו היהודים חוזרים בתשובה בפני הקב"ה ומבקשים מחילה על חטאיהם, הוא בעל השפעה תרבותית כה עצומה, שאפילו יהודים חילוניים מקיימים את מנהגיו.

על פי המסורת היהודית זהו חודש של סגולות, זמן בו אוזניו של הקב״ה קשובות לתפילות החוטאים והוא נכון להעניק להם מחילה ואף לחולל ניסים.

במשך "עשרת ימי תשובה" שלפני יום הכיפורים, עושה האדם חשבון נפש עם עצמו, בוחן את התנהגותו ואת מעשיו הן כלפי הבורא והן כלפי הזולת, ובודק האם אורח חייו הוא הרצוי ע"י הקב"ה.

אורח חיים רצוי ע"י הקב"ה - במה דברים אמורים?

בתקופת משה רבנו היה אהרון הכהן מסמיך את ידיו על ראשה של עז, ומתוודא על כל חטאיהם של עם ישראל (ויקרא פרק טז׳ פס׳ כא׳). בהיעדר כהן גדול (האגרת אל העברים ד׳ פס׳ 14-15) ובית מקדש (יוחנן פרק ב׳ פס׳ 12-25), שלח הקב״ה את משיח ישראל, ואיתו תוכנית לסליחה על חטאי העם.

אם נעמיק ונבחן את הקשר בין המשיח לבין סליחה על החטאים, נגלה שהתחולל נס, והסליחה על חטאינו ניתנת לא רק פעם בשנה, אלא ניתנה לנו אחת ולתמיד.

הקבלות בין המשיח לבין השעיר לעזאזל

הקב״ה מצווה על משה ובני ישראל להקדיש יום אחד בשנה למנוחה מכל מלאכתם, צום ובקשת מחילה מאת הקב"ה:

ויקרא פרק כ"ג פס׳ כ"ז-כ"ח

בהמשך (ספר ויקרא פרק ט"ו) נותן הקב"ה הנחיות לכהן הגדול - איך עליו להתלבש, להתרחץ וכמו כן הקורבנות השונים שיש להקריב באותו יום. הוא גם מכריז שמועד זה יהיה לחוקת עולם:

״וְהָיְתָה-זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל-חַטֹּאתָם--אַחַת, בַּשָּׁנָה; וַיַּעַשׂ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.״ - ויקרא פרק ט"ז פס׳ ל"ד

כל שנה הכהן הגדול היה מבצע בבית המקדש את כל מצוותיו של הקב״ה, בדיוק כפי שנהג אהרון לעשות. ובכל זאת, כל הנביאים מאז תקופת אהרון ניבאו, שלא די במצוות אלו כדי לכפר על החטא לנצח.

הנביא ישעיהו מנבא בבירור את בוא המשיח ואת סיבת בואו:

 ישעיהו פרק נ"ג פס׳ ה׳-ו׳

שמתם לב להקבלה בין המשיח לשעיר לעזאזל? 

בדיוק כפי שאהרון הכהן הגדול סמך את ידיו על השעיר לעזאזל (ויקרא פרק ט"ו פס׳ כ"א), אשר לקח על עצמו את חטאי העם, כך גם המשיח לקח על עצמו את תפקיד השעיר לעזאזל - פעם אחת ולתמיד.

התשובה לחטא

מדוע אנו מאמינים שישוע הוא התשובה של הקב״ה לכפרה על חטאים?

משום שישוע מגשים את הנבואות המשיחיות, וביניהן את הנבואות הפרטניות בישעיה נ"ג (ירמיהו פרק ל"א פס׳ ל"א-ל"ד).

(קראו את הכתבה שלנו: האם ישוע הוא המשיח?)

כעת נתבונן ונגלה, כיצד ישוע מילא הן את תפקיד הכהן הגדול כשעמד לצד הקב"ה כמגשר בינו לבין העם, והן את תפקיד השעיר לעזאזל כשלקח על עצמו את חטאי העם. 

באגרת אל העברים מתוארת בהרחבה תוכנית-העל של הקב״ה, ליצור חיבור ישיר בין עם ישראל לבינו באמצעות קורבן החטאים המושלם, לא בדם שוורים או עזים - אלא בדמו שלו:

האיגרת אל העברים פרק י׳ פס׳ 1-4

במילים אחרות, תוכניתו של הקב״ה לסליחת חטאים התגשמה במשיח, אשר הפך לשעיר לעזאזל ונצלב מחוץ לחומות העיר (האגרת אל העברים פרק י"ג פס׳ 11-13).

כיוון שישוע היה חף מכל חטא, הוא היה השעיר לעזאזל - קורבן יום הכיפורים המושלם.

יתרה מזו, בדיוק כפי שכתוב בנבואה המשיחית בתהילים פרק ק"י, באמצעות הקרבה זו הוא (בראשית פרק ג׳ פס׳ ט"ו) מכניע את אויביו:

האגרת אל העברים פרק׳ פס׳ 11-13

ישוע ממלא גם את תפקיד הכהן הגדול, אשר נכנס אל קודש הקודשים כדי לכפר על חטאי העם:

״זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אִתָּם אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם אָמַר יְהוָֹה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳבֶנָּה׃ וְלַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עוֹד׃ וְהִנֵּה בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ סְלִיחַת הַחֲטָאִים אֵין עוֹד קָרְבָּן עֲלֵיהֶם׃ וְעַתָּה אֶחָי בִּהְיוֹת לָנוּ בִּטְחוֹן דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ׃ דֶּרֶךְ חָדָשׁ וָחָי אֲשֶׁר חִדֵּשׁ לָנוּ בַּפָּרֹכֶת הִיא בְשָׂרוֹ׃ וּבִהְיוֹת לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל עַל־בֵּית אֱלֹהִים׃״ האגרת אל העברים פרק י׳ פס׳ 16-21

מתנת הסליחה על החטאים

הקב״ה, בחסדו הרב, מגלה לענוי הרוח את תוכנית הגאולה שלו.

בזכות אהבתו הגדולה של ישוע לעמו, הוא יכול היה לסבול את הצליבה, כדי שנהיה ראויים בפני הקב״ה (יוחנן פרק י"ג פס׳ א׳).

מעשה ההקרבה של ישוע על הצלב קרע את הפרוכת המפרידה בין הקב״ה ובינינו, כדי שלא נהיה עוד בנפרד ממנו לעולם, אלא נוכל להיות קדושים כפי שהוא קדוש (ויקרא פרק יט׳ פס׳ ב׳) ולהיות ראויים בפניו. רצונו של הקב״ה הוא שתהיה לנו מערכת יחסים קרובה ואישית איתו.

אולי נדמה לכם שפסוקים אלה רחוקים מהמציאות ואולי אתם חשים בלבול, משום שאף פעם לא חשבתם על המשיח כעל שעיר לעזאזל.